כְּשֶׁאֲנַחְנוּ חוֹלִים, הָרוֹפֵא רוֹשֵׁם לָנוּ תְּרוּפָה; כְּשֶׁנִּפְצָעִים - הוּא מְטַפֵּל בַּפֶּצַע. אֲבָל מָה עוֹשִׂים כְּשֶׁאֲנַחְנוּ נִפְגָּעִים וּמַרְגִּישִׁים כַּעַס, עֶלְבּוֹן אוֹ קִנְאָה, מָה עוֹשִׂים כְּשֶׁכּוֹאֵב לָנוּ הַלֵּב? בְּמֶשֶׁךְ שָׁנִים חָקְרוּ רוֹפְאִים וּמַדְּעָנִים אֶת גּוּף הָאָדָם כְּדֵי לִלְמֹד עַל הַמַּחֲלוֹת וְלִמְצֹא לָהֶן תְּרוּפָה, אֲבָל לֹא יָדְעוּ אֵיךְ חוֹקְרִים אֶת מָה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִרְאוֹת אוֹ לִבְדֹּק בְּמַעְבָּדָה - אֶת הַמַּחְשָׁבוֹת וְהָרְגָשׁוֹת שֶׁלָּנוּ.
זִיגְמוֹנְד פְרוֹיְד הָיָה הָרוֹפֵא הָרִאשׁוֹן שֶׁמָּצָא דֶּרֶךְ לַחְקֹר אֶת הַנֶּפֶשׁ, כִּי הֶאֱמִין שֶׁהַבְּרִיאוּת שֶׁלָּהּ חֲשׁוּבָה לֹא פָּחוֹת מִבְּרִיאוּת הַגּוּף. הוּא הִמְצִיא שִׁיטַת טִפּוּל מְיֻחֶדֶת, וְגִלָּה לִבְנֵי הָאָדָם אֶת הַחַיִּים הַמִּסְתּוֹרִיִּים שֶׁל הָרְגָשׁוֹת.
בַּסֵּפֶר הַזֶּה תּוּכְלוּ לְבַקֵּר בָּעִיר הַגְּדוֹלָה וִינָה, שֶׁבָּהּ נוֹלְדוּ הָרַעְיוֹנוֹת שֶׁל פְרוֹיְד, וְלִרְאוֹת אֵיךְ מַחְשָׁבָה מַבְרִיקָה שֶׁנּוֹצְרָה בְּרֹאשׁוֹ שֶׁל אִישׁ אֶחָד, כּוֹבֶשֶׁת אֶת הַלְּבָבוֹת בָּעוֹלָם כֻּלּוֹ. אוּלַי כִּי בִּזְכוּתָהּ לָמְדוּ בְּנֵי הָאָדָם לְהָבִין טוֹב יוֹתֵר זֶה אֶת זֶה וְגַם לִסְלֹחַ לְעַצְמָם וְלַאֲחֵרִים.
