כְּשֶׁאֱלִיעֶזֶר בֶּן־יְהוּדָה הָיָה יֶלֶד, הוּא הֵבִין שֶׁאָסוּר לְדַבֵּר בְּעִבְרִית. כֻּלָּם אָמְרוּ שֶׁזֹּאת שְׂפַת הַתּוֹרָה, שָׂפָה קְדוּמָה שֶׁמַּתְאִימָה רַק לִתְפִלָּה. אֱלִיעֶזֶר לֹא תֵּאֵר לְעַצְמוֹ שֶׁיּוֹם אֶחָד הֲמוֹן אֲנָשִׁים יְדַבְּרוּ וְיָשִׁירוּ וְיָרִיבוּ וִישַׂחֲקוּ בְּעִבְרִית. וְהוּא בֶּטַח וּבֶטַח לֹא דִּמְיֵן שֶׁזֶּה יִקְרֶה בִּזְכוּתוֹ!
תָּמִי שֵׁם־טוֹב מְסַפֶּרֶת אֶת סִפּוּרוֹ הַמְּרַתֵּק שֶׁל מְחַיֵּה הַשָּׂפָה הָעִבְרִית — אֵיזֶה מִין יֶלֶד הָיָה? אֵיךְ שִׁנָּה רוֹבִּינְזוֹן קְרוּזוֹ אֶת חַיָּיו? לָמָּה יָשַׁב בַּכֶּלֶא? וְאֵיךְ הִצְלִיחַ לְהַגְשִׁים אֶת חֲלוֹמוֹ?
הַסִּפּוּר שֶׁל אֱלִיעֶזֶר בֶּן־יְהוּדָה, שֶׁמַּתְחִיל בְּרוּסְיָה, חוֹלֵף בְּפָּרִיז וּמִסְתַּיֵּם בִּרְחוֹב בֶּן־יְהוּדָה, מַזְמִין אֶת הַיְּלָדִים לְהַכִּיר אֶת הָאִישׁ שֶׁבִּזְכוּתוֹ אֲנַחְנוּ אוֹמְרִים אֲוִירוֹן, גְּלִידָה, בֻּבָּה וַחֲבִיתָה; הָאִישׁ הַסּוֹעֵר, שֶׁפַּעַם כָּעֲסוּ עָלָיו (בְּהַרְבֵּה שָׂפוֹת), וְהַיּוֹם אוֹמְרִים לוֹ תּוֹדָה רַבָּה (בְּעִבְרִית).
סִפּוּרָם שֶׁל הַחֲלוֹמוֹת הַגְּדוֹלִים הוּא סִפּוּרָם שֶׁל אֵלֶּה שֶׁיָּדְעוּ לְהַגְשִׁים אוֹתָם. זֶהוּ סִפּוּר עַל אֲנָשִׁים שֶׁעָשׂוּ אֶת הַלֹּא יֵאָמֵן, שֶׁרָאוּ רִאשׁוֹנִים אֶת מָה שֶׁאֲחֵרִים לֹא יָכְלוּ אֲפִלּוּ לְדַמְיֵן. סִדְרַת חוֹלְמִים וּמַגְשִׁימִים מַפְגִּישָׁה אֶת הַיְּלָדִים עִם אַנְשֵׁי הָרוּחַ וְאַנְשֵׁי הַמַּעֲשֶׂה שֶׁהָפְכוּ אֶת מִשְׁאֲלוֹתֵיהֶם שֶׁל בְּנֵי הָאָדָם לִמְצִיאוּת, וְעִם הַתַּהֲלִיכִים וְהָאֵרוּעִים הַהִיסְטוֹרִיִּים שֶׁל זְמַנָּם. הִיא מַסְבִּירָה לָהֶם אֵיךְ נוֹלָדִים רַעֲיוֹנוֹת גְּדוֹלִים, אֵיךְ הֵם נִרְקָמִים וְאֵיךְ אֶפְשָׁר לְהַגְשִׁים אוֹתָם.