לִילִי וְצֶמֶר עָבְרוּ דִּירָה. לִילִי הִתְחִילָה לִלְמֹד בְּבֵית סֵפֶר חָדָשׁ, וְצֶמֶר לֹא יָכוֹל לְהִצְטָרֵף. לִילִי עֲדַיִן לֹא מַכִּירָה אַף אֶחָד, וּבַהַפְסָקָה הִיא מְשַׂחֶקֶת לְגַמְרֵי לְבַדָּהּ. הַמּוֹרֶה שֶׁל לִילִי הִצִּיעַ לָהּ לְנַסּוֹת לָשֶׁבֶת עַל סַפְסַל הַחֲבֵרוּת. אֲבָל כְּשֶׁהִגִּיעָה אֵלָיו, הִיא גִּלְּתָה שֶׁמִּישֶׁהוּ אַחֵר כְּבָר יוֹשֵׁב שָׁם.
סַפְסַל הַחֲבֵרוּת הוּא סִפּוּר עַל הָאֶפְשָׁרוּת לְהִפָּגֵשׁ וּלְהִתְחָבֵר בְּכָל מָקוֹם. עַל חֲבֵרִים וָתִיקִים וַחֲדָשִׁים, עַל הַקְּשָׁיִים בִּיצִירַת חֲבֵרוּיוֹת וְגַם עַל הַהִזְדַּמְּנוּיוֹת הַטְּמוּנוֹת בְּהַתְחָלוֹת חֲדָשׁוֹת. סִפּוּר רָגִישׁ וּמְעוֹרֵר הַשְׁרָאָה מֵאֵת יוֹצְרִים עֲטוּרֵי פְּרָסִים.
