אני הדיקסון הבכור.

כן, המשפחה הזאת.

וכן, הדיקסון הזה. עם המזג הידוע לשמצה והאגרופים ההרסניים.

המשפחה שלי ניסתה הכול מלבד לוותר עליי, אבל יש רק אדם אחד שיכול להרגיע אותי.

סוואנה ריילי דיקסון.

הבחורה מהבית השכן. החברה הכי טובה שלי.

מתוקה יותר מדבש וחזקה יותר מוויסקי. התשובה לנפשי הזועמת.

מהרגע שהיא הופיעה בדילוגים בחווה שלנו כשהיינו ילדים, ידעתי שהיא העתיד שלי. היא הכול בשבילי.

נגיעה אחת, האש שבי מתקררת.

נשיקה אחת, הזעם בתוכי נמס.

היא עמדה לצידי כשהסתבכתי בקטטות ובתקריות עם המשטרה, היא הפכה לאם ילדיי, והיא גם הזהירה אותי לפני שנים: עוד קרב אחד, והיא הולכת.

בשבילה, הייתי עושה הכול.

הייתי מוריד את אגרופיי. הייתי מרסן את הכעס. הייתי הופך עולמות.

עד שמישהו מאיים על הנישואים שלנו, וכל מה שאני רואה זה אדום.

 -- מאתר ההוצאה