לָמָּה אַתָּה אוֹסֵף כָּל דָּבָר שֶׁאַתָּה מוֹצֵא עַל חוֹף הַיָּם?
לֹא כָּל דָּבָר...
עֲנָת וַרְשַׁבְסְקִי אוֹסֶפֶת, מַדְבִּיקָה וְגוֹזֶרֶת, אוֹגֶרֶת וּמְחַבֶּרֶת, וְגַם מְאַיֶּרֶת עֲטוּרַת פְּרָסִים. עַל אִיּוּרֶיהָ לִ”זְרֻבָּבֶל וְזִלְפָּה” (רוֹנִית חָכָם) זָכְתָה בִּפְרַס מוּזֵאוֹן יִשְׂרָאֵל לְאִיּוּר, וְעַל ”מִסְעָדָה בִּקְצֵה הַקֹּטֶב” (נוּרִית זַרְחִי) זָכְתָה בַּצִּיּוּן לְשֶׁבַח בַּבִּיאָנָלֶה לְאִיּוּר שֶׁל בְּרָטִיסְלָבָה.
סְתָם־יָם — עַל מְצִיאוֹת שֶׁיְּכוֹלוֹת לַהֲפֹךְ לְמִשְׂחָקִים נֶהֱדָרִים — הוּא סֵפֶר הַיְּלָדִים הָרִאשׁוֹן שֶׁהִיא גַּם כָּתְבָה וְגַם אִיְּרָה.
