הַרְפַּתְקָה אַמִּיצָה לְאוֹר הַיָּרֵחַ.
קִיטִי וַחֲבֵרֶיהָ לַכִּתָּה מִשְׁתַּתְּפִים בְּתַהֲלוּכַת פָּנָסִים שֶׁעוֹבֶרֶת בְּתוֹךְ הָעִיר. נִצְנוּצָן שֶׁל נוּרוֹת הַפֵיוֹת וְזוֹהַר הַפָּנָסִים בַּחֲשֵׁכָה נִרְאִים יָפִים לְהַפְלִיא. אֲבָל דְּמוּת מִסְתּוֹרִית חוֹמֶקֶת בֵּין הֶהָמוֹן וְגוֹנֶבֶת כָּל מָה שֶׁנּוֹצֵץ…
זֶהוּ מֵרוֹץ נֶגֶד הַשָּׁעוֹן! הַאִם תַּצְלִיחַ קִיטִי לִזְכּוֹר עַד כַּמָּה הִיא אַמִּיצָה? הַאִם תֵּדַע לְהִתְגַּבֵּר עַל הַפַּחַד, לִתְפּוֹס אֶת הַגַּנָּב וּלְהַחְזִיר אֶת הַחֲפָצִים הַגְּנוּבִים לִפְנֵי שֶׁתַּהֲלוּכַת הַפָּנָסִים תִּסְתַּיֵּם?