כֻּלָּם חוֹשְׁבִים שֶׁלְּגַדֵּל חָתוּל זֶה מַמָּשׁ קַל. הֲרֵי הוּא תָּמִיד יָשֵׁן וְאוֹכֵל וְלִפְעָמִים אוֹהֵב לְהִתְלַטֵּף. אֲבָל פַּעַם בְּדוֹר מַגִּיעַ חָתוּל מְיֻחָד שֶׁלֹּא כֻּלָּם מִתְחַבְּרִים לַנֶּפֶשׁ הַשּׁוֹבֵבָה שֶׁלּוֹ. ”הֶחָתוּל הַשָּׁחֹר שֶׁאָהַב לִשְׁבֹּר” בָּא לְהַרְאוֹת שֶׁעִם קְצָת סַבְלָנוּת וְאַהֲבָה בַּסּוֹף קוֹרִים נִסִּים.
אֲנִי רוֹעִי, הַיְטֶקִיסְט, נָשׂוּי לְנוֹי. לִפְנֵי שֶׁהִכַּרְתִּי אוֹתָהּ לֹא אָהַבְתִּי בַּעֲלֵי חַיִּים, אֲבָל נוֹי, שֶׁגִּדְּלָה כָּל חַיֶּיהָ בַּעֲלֵי חַיִּים, חָשְׂפָה אוֹתִי לָעוֹלָם הַזֶּה. בִּזְכוּתָהּ אִמַּצְנוּ אֶת הֶחָתוּל סֶאם. הַסֵּפֶר הַזֶּה נִכְתַּב בְּהַשְׁרָאַת אֵרוּעִים אֲמִתִּיִּים שֶׁסֶּאם אַחְרַאי לָהֶם. מְקַוִּים שֶׁתִּתְחַבְּרוּ לְעוֹלַם הַחֲתוּלִים!
חֵצִי מֵהַכְנָסוֹת הַסֵּפֶר יִתָּרְמוּ לְמַעַן בַּעֲלֵי חַיִּים.
