מֵאָז וּמֵעוֹלָם חָשָׁה תִּלְתָּן שֶׁהִיא חַסְרַת מַזָּל, וְשֶׁכָּל מָה שֶׁקּוֹרֶה לָהּ בַּחַיִּים הוּא רַק הוֹכָחָה לְכָךְ. לָכֵן, כְּשֶׁהִיא מוֹצֵאת מוֹדָעָה שֶׁל סוֹכְנוּת לְאִמּוּץ בַּעֲלֵי חַיִּים הַמְּחַפֶּשֶׂת מִתְנַדְּבִים, וּכְשֶׁמִּתְבָּרֵר לָהּ שֶׁמְּדֻבָּר בְּבַעֲלֵי חַיִּים קְסוּמִים, הִיא מְקַוָּה שֶׁהַמַּזָּל שֶׁלָּהּ מַתְחִיל לְהִשְׁתַּנּוֹת. כִּי אֲפִלּוּ בַּחֲלוֹמוֹת הַטּוֹבִים בְּיוֹתֵר שֶׁלָּהּ הִיא לֹא הֵעֵזָּה לְקַוּוֹת שֶׁתִּפְגּשׁ סוּסֵי פֵיוֹת, חַדֵּי קֶרֶן אוֹ דְּרָקוֹן רוֹשֵׁף אֵשׁ.

אֲבָל אֵרוּעַ לֹא צָפוּי מְאַלֵּץ אֶת תִּלְתָּן לְהִשָּׁאֵר וּלְהַשְׁגִּיחַ עַל סוֹכְנוּת הָאִמּוּץ לְבַדָּהּ, וְהָעִנְיָנִים הוֹלְכִים וּמִסְתַּבְּכִים כְּשֶׁלַּסּוֹכְנוּת נִכְנֶסֶת מְכַשֵּׁפָה עַרְמוּמִית שֶׁזְּקוּקָה לְבַעֲלֵי הַחַיִּים כְּדֵי לִיצֹר שִׁקּוּי אָפֵל וּמְסֻכָּן. תִּלְתָּן נִדְרֶשֶׁת לְגַלּוֹת אֹמֶץ וּנְחִישׁוּת, וְלוֹמֶדֶת שֶׁכּוֹחָם רַב מִכּוֹחוֹ שֶׁל כָּל מַזָּל.