ארבעה מסיפוריו הראשונים של גוסטב פלובר: "שיכור ומת", "זעם ואין אונים", "ביבליומָניה", "אשת העולם". כשקוראים אותם, קשה להאמין שהם נכתבו בידי נער בן חמש עשרה – שש עשרה. הסיפורים מעידים על נפש בוגרת ועל כישרון גדול שאכן הבשיל והגיע אחר כך לשיאים ספרותיים המוכרים לנו. הסיפורים רואים כאן אור לראשונה בעברית בתרגומה של אביבה ברק-הומי שכבר תרגמה שני סיפורים מוקדמים של פלובר שראו אור בספר "להריח בושם", נהר ספרים 2016. חשיבותם של סיפורים מוקדמים אלה, מלבד ההנאה שבקריאתם, טמונה לדעתנו גם בהיותם חומר חשוב לחוקרים עבריים של מכלול יצירתו של פלובר.
