ד"ר אב"א אחימאיר (גייסינוביץ), היה אחד האישים המרתקים, אם כי מעוררי מחלוקת, שפעלו בהנהגת התנועה הרביזיוניסטית, ושמו נקשר באחת מן הפרשות הדרמטיות ביותר בחיי תנועתו ובחיי הישוב.
פנים רבות לדמותו של אב"א אחימאיר: היסטוריון והוגה דעות, המנסח דרך פוליטית שונה עבור תנועתו, ומנהיג פוליטי חסר פשרות אשר מנסה לעקוף את הדרך הדמוקרטית המסורתית תוך הקמת מסגרת כמו מחתרתית מול שלטונות המנדט.
ד"ר אב"א אחימאיר, האקטיביסט ופורץ הדרך, האמין וגם חינך את נאמניו כי רק באמצעות הדרך המכסימליסטית, הלוחמנית והבלתי מתפשרת בעליל, מול שלטונות המנדט, תוגשם הציונות הרביזיוניסטית ותקום מדינת הלאום היהודית.
אחימאיר לא היה רק נאה דורש, אלא גם נאה מקיים. בצד מאמריו חוצבי הלהבות, הוא לא היסס להתייצב ראשון בכל ארוע, הפגנה או קריאת תגר, ואחריו תלמידיו לדרך. הוא לא נרתע מעימות מול נציגי השלטון, ובשל כך גם הוכה ונכלא, כשהוא רואה בכך חלק בלתי נמנע מן המאבק אותו הוביל.
אחימאיר לווה את המציאות של זמנו, אך ניסה לסלול ולנתב את הדרך ליצירת מציאות חדשה, לאומית, הנסמכת על כוחה, על מוסריותה ועל אמונתה בעתידו של עם ישראל היושב בטח בארצו.
עיון מעמיק בכתביו של ד"ר אב"א אחימאיר מגלה עולם מלא גיוון של הוגה מעמיק, מיוחד, אם גם חריג, אשר נדחה מפני פעילותו התנועתית ואשר מיקד אליו את מירב תשומת הלב הציבורית דווקא בגלל פרשה אשר זעזעה את הישוב היהודי כולו.
