מקובל לראות את מרסל פרוסט כסופר של יצירה אחת: "בעקבות הזמן האבוד", אולם סיפוריו הקצרים הראעונים, המכונסים בקובץ תענוגות וימים, הם פנינים של סגנון ושל חוכמה. ביצירות אלה מצויים לא רק דפים מזהירים, היכולים
להשתוות לעnודי "בעקבות הזמן האבוד", אלא יש בהם האידיאה הפרוסטית, אותו קול יחיד ומיוחד שהוא סימן ההיכר של פרוסט. כבר בתענוגות וימים מוטחת אותה ביקורת חריפה, שטנית כמעט, כלפי החברה שהשתעשעה במרסל פרוסט
וראתה בו "סנוב" ו"מצועצט", ילד תפנוקים של טרקלינים. בספר קטן זה נמצא "כל פרוסט על רגל אחת" - כל הקוסמוס החיצוני והפנימי של פרוסט: ביקורת החברה והאהבה שלו, מחקריו המיוסרים בסטייה המינית ובליקויי הטבע האנועשי,
משורטטים בקו דק ובוטח.
"בשעה שאני חוזר וקורא היום את הספר תענוגות וימים, נראות לי סגולותיו של הספר העדין הזה כה מזהירות, שאני תמה כיצד יכולתי שלא לבוא לידי פליאה בקריאה הראשונה," כחב אנדרה ז'יד על ספר נפלא זה.
ב-1978, כשנה לפני שראה אור ספר זה, כתב יורם ברונובטקי ביומנו: "מה מקשר בין כל אלה הסופרים והמששופרים השונים זה מזה, שאת יצירותיהם תירגמתי לעברית? מקשרת ביניהם אותה אישיות משונה כנראה, ובהכרח מאוד מגוונת, שכחבה את היצירות הללו הכתובות בעשר שפות ויותר (שאותן ידעתי פחות או יותר) והיתה זו אישיותי שלי".
תענוגות וימים בתרגומו של המסאי, המבקר והמתרגם המחונן יורם ברונובסקי (2001-1948) מובא כעת במהדורה חדשה בפני הקורא הישראלי, בליווי הקדמה מאירת עיניים פרי עטו.
