הַכִּירוּ אֶת קְלוֹאִי: הִיא לֹא כָּל כָּךְ טוֹבָה בִּסְפּוֹרְט, וּכְשֶׁהִיא רוֹקֶדֶת בָּלֶט הִיא נִרְאֵית כְּמוֹ גָּמָל עַל סְקֶטִים. אֲבָל יֵשׁ מַשֶּׁהוּ שֶׁהִיא טוֹבָה בּוֹ מְאוֹד – יְצִירָה. לִקְלוֹאִי יֵשׁ יְדֵי זָהָב, וּבְעֶזְרַת דִּמְיוֹן, חָרִיצוּת וְכַמּוּת גְּדוֹלָה שֶׁל עֵינַיִם זָזוֹת מִפְּלַסְטִיק – הִיא יוֹצֶרֶת אֶת הַדְּבָרִים הֲכִי יָפִים. כְּשֶׁלַּחֲבֶרְתָּהּ הַטּוֹבָה בְּיוֹתֵר יֵשׁ יוֹם הֻלֶּדֶת, וְהַמַּתָּנָה שֶׁרָצְתָה לָתֵת לָהּ כְּבָר נִקְנְתָה עַל יְדֵי מִישֶׁהִי אַחֶרֶת, קְלוֹאִי מַחְלִיטָה לְהָכִין בְּעַצְמָהּ מַתְּנַת יוֹם הֻלֶּדֶת בִּלְתִּי נִשְׁכַּחַת! הַאִם הִיא תַּצְלִיחַ לִיצֹר מַתָּנָה מֻצְלַחַת? הַאִם חֲבֶרְתָּהּ תֹּאהַב אֶת הַמַּתָּנָה?