את מקומו כאחד מחשובי היוצרים בקאנון הספרות המערבית קנה דנטה אליגיירי (1265 - 1321) ביצירת המופת 'הקומדיה האלוהית', המתארת את מסעו כביכול לעולם הבא. אמנם השפעתה של 'הקומדיה' על הדמיון הדתי הפופולארי מציבה את דנטה כאחד ההוגים החילוניים המעניינים של המאה הארבע־עשרה, אך קורפוס יצירותיו מכיל מגוון רחב של יצירות עיוניות ופילוסופיות נוספות, שמעידות על בקיאות ודעתנות במגוון עצום של תחומי ידע כמו אסטרונומיה, אמבריולוגיה, תיאולוגיה, מוסר ולינגוויסטיקה. הקו שעובר כחוט השני בין יצירות ההגות של דנטה הוא הרצון להביא לשינוי חברתי. שינוי זה מוצע בכמה דרכים: בהוראת הפילוסופיה להדיוטות ולנשים; במציאת שפה ספרותית־דיפלומטית אחידה לחצי־האי האיטלקי, על־מנת ליצור ולקדם ריכוזיות פוליטית; בניסוחה של תיאוריה פוליטית שתאפשר השגת שלום כלל אירופי ובפוטנציאל כלל עולמי, ותביא ללא פחות מאשר ל"הגשמתו האינטלקטואלית" של המין האנושי. לעיתים הגותו של דנטה מקורית יותר ולעיתים פחות, אך כתיבתו תמיד חריפה, תמיד מבקשת להיות רלוונטית, ותמיד אקטואלית.

ד"ר ליאון יעקובוביץ' עפרון עוסק בהיסטוריה ובספרות של ימי־הביניים. הוא משמש כעמית מחקר של קרן רוטשילד במסגרת מכון המחקר של אוניברסיטת הארוורד שבפירנצה, ועובד על ספרו השני, שנושאו הפיכתו של דנטה לסמל דתי לפני הרפורמציה.