תחת

כְּשֶׁאָבִי נִפְטַר
וּבִשְׁנוֹתָיו הָאַחֲרוֹנוֹת
לֹא הָיָה לוֹ תַּחַת
זֶה פָּשׁוּט לֹא הָיָה שָׁם
הַקִּמּוּר הַזֶּה שֶׁמְּכַסֶּה
עַל הַשְּׁרִיר הַגָּדוֹל בַּגּוּף
הַגְּלוּטֵאוֹס
זֶה פָּשׁוּט לֹא הָיָה שָׁם
וּכְשֶׁאָבִי נִפְטַר
פָּשׁוּט כְּבָר לֹא הָיָה לוֹ תַּחַת
לֹא הָיָה שָׁם תַּחַת
מוּזָר
מַצְחִיק
אֲבָל תַּחַת לֹא הָיָה שָׁם...

דודו בן זאב, יליד 1964, תל אביב. שחקן, מורה לפלדנקרייז ורוכב אופניים, לאו דווקא בסדר הזה. נשוי לזיו פלג בן זאב, אמנית פלסטית, ואבא לאיתי, אוטיסט מוכשר מאין כמוהו. ”בדיעבד” הוא ספר שירה המלווה את הוריו בשנת חייהם האחרונה, עד למותם, ואף לאחר מכן. מתעד זיכרונות, ציורי מחשבות, תעתועי זיכרון ורגעים שעלו על הכתב בזמן אמת, זמן חלום ומנסה לעשות סדר ובלאגן בעת ובעונה אחת.

בן להורים, בן זוג, אב ובסופו של דבר יתום משני הוריו... יתום בטוב.