חֲבֵרִים אֲמִתִּיִּים לְעוֹלָם לֹא יְאַכְזְבוּ אוֹתְךָ.

הַחַיִּים בְּגִבְעַת הַוְּרָדִים הָפְכוּ לִמְשַׁעְמְמִים עֲבוּר גִּבּוֹרֵי־הָעָל. לְלִיסָה וְלַחֲבוּרַת הַגִּבּוֹרִים לֹא נִשְׁאֲרוּ תַּעֲלוּמוֹת לִפְתּוֹר. הַבְּעָיוֹת שֶׁהֶעֱסִיקוּ אֶת הַמִּשְׁטָרָה, בְּעָיוֹת חֲנָיָה אוֹ מוּזִיקָה רוֹעֶשֶׁת מִדַּי בִּשְׁעוֹת הָעֶרֶב, לֹא עִנְיְנוּ אוֹתָם.

עַד שֶׁהַכֹּל הִשְׁתַּנָּה בְּרֶגַע…

יוֹם אֶחָד מַבְחִינָה לִיסָה בְּיַלְדָּה שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא רָאֲתָה, וְעַד מְהֵרָה הַיַּלְדָּה הַמִּסְתּוֹרִית מוֹפִיעָה בַּמְּקוֹמוֹת הֲכִי לֹא צְפוּיִים.

הִיא גְּמִישָׁה, חֲזָקָה וְאַמִּיצָה יוֹתֵר מִכָּל מִי שֶׁלִּיסָה פָּגְשָׁה אֵי־פַּעַם. מִי הִיא אוֹתָהּ יַלְדָּה מִסְתּוֹרִית? אוּלַי הִיא וְלִיסָה יוּכְלוּ לִהְיוֹת חֲבֵרוֹת? מָה יַחְשְׁבוּ שְׁאַר הַגִּבּוֹרִים עַל הַיַּלְדָּה הַחֲדָשָׁה בַּשְּׁכוּנָה שֶׁמַּסְתִּירָה כָּל כָּךְ הַרְבֵּה סוֹדוֹת? הַאִם יֵשׁ לָהֶם סִבָּה לִדְאָגָה?

שִׂימוּ לֵב – הַמַּסֵּכָה הָאֲדֻמָּה חוֹזֶרֶת בְּקָרוֹב עִם הַרְפַּתְקָאוֹת חֲדָשׁוֹת.