יַלְדָּה סַקְרָנִית וְאַמִּיצָה בְּתַלְתַּלֵּי זָהָב, יוֹצֵאת לְחַפֵּשׂ בַּיָּם הַגָּדוֹל אֶת הָאַחְרַאי לְהֶרֶס חֲלוֹמוֹתֶיהָ. הִיא פּוֹגֶשֶׁת בַּדֶּרֶךְ כַּמָּה מִדָּרֵי הַיָּם וְהֵם הוֹפְכִים לַחֲבֵרֶיהָ לַמַּסָּע. אֶת מִי הֵם יִפְגְּשׁוּ בְּדַרְכָּם וְאֵילוּ הַרְפַּתְקָאוֹת יַעַבְרוּ? מָה הֵם יִלְמְדוּ עַל חֲבֵרוּת וְחֶמְלָה תּוֹךְ כְּדֵי הַמַּסָּע? בְּאֵיזוֹ דֶּרֶךְ הֵם יַהַפְכוּ אֶת מֻשָּׂא פַּחֲדָם לְיָדִיד?
