דמויותיה של מטלון רובן ככולן על סף "יציאה אל החיים", מגוננות על הגבולות השבריריים של עולמן הפנימי ומנסות לאושש את עצמיותן. לצאת אל החיים פירושו, מלכתחילה, לבחור בחירה וגם לחיות איזשהו קרע. בדרך-סיפור המהבהבת בין זרוּת לנכמרוּת (קצת אירונית) מוליכה מטלון את דמויותיה – ילדוֹת, נערוֹת, נשים צעירות – בין האופציות השונות העומדות בפניהן. תמיד הן בצעדיהן הראשונים, ותמיד יש איזשהו קרע במסגרת המשפחתית, שיותר משהוא פרי הנסיבות הוא טבוע-מראש בעצם היציאה אל הממשות העצמית, בעצם הסרת פעמון הזכוכית או המכסה המגונן. עסקי-אוויר ופנטזיה הרסנית, סתמיות מנוכרת, ויתור בלוּם ופאסיבי, או התאבדות, או מעשה של הרס-עצמי – הם בין האפשרויות במיסעף הכבישים.
