| סוֹפִיָּה נִרְגֶּשֶׁת.
סוֹף־סוֹף הִיא הִתְחִילָה לִלְמֹד בִּפְנִימִיַּת הַקְּסָמִים שֶׁל חֲדֵי־הַקֶּרֶן. הִיא בְּטוּחָה שֶׁקֶּשֶׁת־בֶּעָנָן, חַד־הַקֶּרֶן הַמַּקְסִים שֶׁקִּבְּלָה בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן לַלִּמּוּדִים, יִהְיֶה הֶחָבֵר הֲכִי טוֹב שֶׁלָּהּ. אֲבָל כְּשֶׁכּוֹחוֹת הַקֶּסֶם שֶׁל חֲדֵי־הַקֶּרֶן מַתְחִילִים לִדְעֹךְ בְּמַפְתִּיעַ, מַגִּיעָה שְׁעַת הַמִּבְחָן שֶׁל סוֹפִיָּה וְקֶשֶׁת־בֶּעָנָן. כִּי בְּלִי אֹמֶץ לֵב, גַּם כּוֹחוֹת הַקֶּסֶם הַגְּדוֹלִים בְּיוֹתֵר לֹא יַעַמְדוּ אֶל מוּל הַסַּכָּנָה בְּלֵב הַיַּעַר הָאָפֵל. |
