עִדּוֹ וְאָבִיב הֵם אַחִים וַחֲבֵרִים מְאוֹד מְאוֹד טוֹבִים.

שְׁנֵיהֶם מְדַמְיְּנִים מָה הֵם רוֹצִים לִהְיוֹת כְּשֶׁיִּהְיוּ גְּדוֹלִים.

הַאִם צַיָּרִים? וְאוּלַי רוֹפְאִים אוֹ מַלָּחִים אוֹ רַקְדָנִים...?

הַשְּׁנַיִם, דֶּרֶךְ אִמָּם, לוֹמְדִים שֶׁחֲלוֹמוֹת הֵם דָּבָר נָעִים,

שֶׁעוֹשֶׂה תְּחוּשָׁה טוֹבָה בִּפְנִים.

בְּנוֹסָף, הֵם מְבִינִים שֶׁלֹּא תָּמִיד צָרִיךְ לִהְיוֹת בַּפִּסְגָּה,

שֶׁלֹּא חַיָּבִים תָּמִיד לִהְיוֹת רִאשׁוֹנִים,

הָעִקָּר שֶׁמִּשְׁתַּדְּלִים, מְנַסִּים וְנֶהֱנִים.