הֲיִיתֶם מַאֲמִינִים שֶׁבְּגַרְגִּיר אָבָק קְטַנְטַן יְכוֹלָה לְהִתְקַיֵּם עִיר שְׁלֵמָה, עִם בִּנְיָנִים, וַחֲנוּיוֹת, וּמְכוֹנִיּוֹת וְגַם תּוֹשָׁבִים? גַּם הוֹרְטוֹן הַפִּיל לֹא חשַָׁב שֶׁזּהֶ אפֶשְָׁ רִי, עדַ שֶׁיּוֹם אחֶדָ הוּא שׁוֹמעֵ קְרִיאהָ לעְזֶ רְָה שֶׁבּקְָעהָ מִתּוֹךְ גַּרְגִּיר כָּזֶה. הוֹרְטוֹן מַנִּיחַ אֶת הַגַּרְגִּיר עַל פֶּרַח תִּלְתָּן, כְּדֵי לִשְׁמֹר עָלָיו, אֲבָל חֲבֵרָיו בַּגּ'וּנְגֶּל לֹא מַאֲמִינִים לַסִּפּוּר עַל הָעִיר הַזְּעִירָה. הַאִם הוֹרְטוֹן יַצְלִיחַ לְשַׁכְנֵעַ אוֹתָם שֶׁדְּבָרִים יְכוֹלִים לִהְיוֹת אֲמִתִּיִּים גַּם אִם לֹא רוֹאִים אוֹתָם?
דּוֹקְטוֹר סוּס הוּא מִסּוֹפְרֵי הַיְּלָדִים הָאֲהוּבִים בְּכָל הַזְּמַנִּים. סְפָרָיו הַבִּלְתִּי נִשְׁכָּחִים, וּבָהֶם חָתוּל תַּעֲלוּל, אִם יוֹצְאִים מַגִּיעִים לִמְקוֹמוֹת נִפְלָאִים! וְעוֹד, כָּבְשׁוּ אֶת לִבְבוֹתֵיהֶם שֶׁל מִילְיַארְדֵי קוֹרְאִים. הוֹצאַָת כּתֶֶר גּאֵָה לְהַגִּישׁ לַקּוֹרְאִים אֶת הַסְּפָרִים הַנִּצְחִיִּים הָאֵלֶּה, בְּתַרְגּוּמָהּ מְלֵא הַמָּעוֹף שֶׁל לֵאָה נָאוֹר.
