ישוע מנצרת, ישו בשפת חז"ל, או בכינויו הערבי עיסא אבן־מרים, נתפס באסלאם כנביא יוצא דופן שנולד באורח פלאי, לימד וחולל נסים ואף הקים מתים לתחייה. ספר חדשני זה עוסק בדמותו של ישוע במחשבה המוסלמית במאות ה-7 עד ה-11. הספר מציג תמונה פנורמית של התפתחות הנרטיב אודות חיי ישוע בעיני המוסלמים בתקופה הקדומה, וסוקר את הדרכים שבהן התייחסו לנושאים רגישים ושנויים במחלוקת, דוגמת האינקרנציה, הצליבה, אלוהותו של ישוע והשילוש.

המחבר מפתח תיזה שלפנינו היסטוריוגרפיה חלופית מגמתית, שלעתים מושפעת מתחושת כוח דתי או חברתי, ולעתים היא תוצר של התמודדות עם דחייה. לפי תפיסה זו, ישוע שימש מעין מסווה שסייע להגן על קבוצות מוחלשות ודיסידנטיות, והוגים שחששו להציג את הגותם בשמם. הוגים מעין אלה בחרו להתבטא בשמו של ישוע, תוך שהם בוחרים את דמות ישוע ההולמת את הגותם: הנביא, הפילוסוף, הסגפן,האידיאולוג ואפילו המצביא של אחרית הימים.

ד"ר מכרם משירקי הוא מרצה, סופר ומשורר שנולד ומתגורר בכפר ראמה שבגליל. הוא מתמחה בספרות חז"ל, בנצרות ובאסלאם, וכתב מספר ספרים בתחומים אלה. ספרו האחרון בערבית, "ירושלים לאורך ההיסטוריה" יצא לאור בקהיר. בעברית יצא לאור מפרי עטו הספר "יומנו של פנדירא", רומן היסטורי שעלילתו מתרחשת בימי בית שני. ספרו "ישוע בספרות היהודית הקדומה" יצא לאור בקרוב בעברית.